שיח רגשי כמחזק דימוי ובטחון עצמי

שיח רגשי כמחזק ובונה בטחון ודימוי עצמי

דימוי עצמי אצל ילדים הוא נושא המעסיק הורים רבים , המתעניינים כיצד ניתן לתרום לרכישת דימוי עצמי חיובי ובטחון עצמי גבוה אצל ילדיהם בצורה המיטבית .

דימוי עצמי ובטחון עצמי קשורים זה לזה אך הם אינם אותו הדבר . בטחון עצמי מתייחס לאמון שיש לילד ביכולתיו ובכישוריו , דימוי עצמי יותר קשור להרגשה כללית של הילד ואיך הוא מעריך את עצמו , כבעל ערך או להיפך .

מכאן אנו יכולים להסיק שדימוי עצמי גבוה בהחלט ישפיע על בטחון עצמי , שכן , ילד בעל דימוי עצמי גבוה ידע גם לספוג כישלונות ואכזבות ולהמשיך להאמין בעצמו וזה בוודאי יביא אותו לביצועים שגם יעלו את בטחונו העצמי .

דימוי עצמי ובטחון עצמי מסייע לילד וגם לאדם בבגרותו בכל תחומי החיים : בגן , בביה"ס , בחיים הבוגרים , מציאת זוגיות , חברויות עם בני גילו , עבודה והגשמה עצמית ועוד ..

דימוי עצמי אצל ילדים מתחיל במודעות רגשית , השפה הרגשית הינה שפה נרכשת ואנו מלמדים אותה את הילד מהיום שהוא נולד .

האם מדברת לתינוקה אפילו כשהוא עדיין "לא מבין " שפה ומסבירה לו במילים מה הוא מרגיש : " חם לך " "אתה עייף" "אתה רעב " "קשה לך" , האינטראקציה הזו שהולכת ומשתכללת עם השנים מאפשרת לילד לרכוש את השפה הרגשית , וככל שהילד יהיה מחובר יותר לתחושותיו , יבין אותם , לא ינסה להתעלם מהם , זה יאפשר לו לבחור איך להגיב למצב באופן יותר טוב , לעומת זאת אם הוא לא יודע לזהות מתי הוא עצבני , כועס , פגוע , התחושות האלו יכולות להיות מאוד מבלבלות ולגרום לתחושת חוסר וודאות וזה דבר שמערער ופוגע בתחושת הבטחון .

מה גם שהרבה פעמים מתלווה לתחושות האלה תחושת רגש אשם , כשילד לא לומד לתת מקום לרגשות שלו ולזהות אותם הוא עלול להרגיש "לא בסדר " כשהוא חווה רגשות שלילים וזה מה שהרבה פעמים מעצים קשיים אצל ילדים .

אם כך , הבנו שהבנת הרגשות ואפשרות לתת להם מקום פותחת פתח להתנהלות טובה יותר ביום יום , ולכן , נרצה ללמד את הילדים לבטא את הרגשות שלהם , לעזור להם להבין מה מרגישים , לתת מקום לכל רגש שעולה , כל רגש הוא מותר גם אם הוא לא נעים לנו (כשילדים כועסים עלינו , פגועים מאיתנו , מתלוננים עלינו ) חשוב להקשיב למה שהם אומרים , לשים את עצמנו בצד לרגע ורק לנסות להבין מה הילד מנסה לומר לי , ילד שיחווה שנותנים מקום לרגשות שלו ירגיש בעל ערך , הורה שידע להקשיב לילד שלו ידע לאפשר מרחב של שיח פתוח , נותנים לגיטימציה לכל קשת הרגשות – אין רגש שאסור להרגיש , מה שיכול להיות לא לגיטימי הוא האופן שבו אנו מגיבים לרגש (למשל כשכועסים מרביצים ) אבל הכעס טבעי לגמרי , ברגע שילד ירגיש שהוא בסדר הדבר יוריד ממנו תחושת לחף , אשמה וחרדה שנלווים לרגשות שאנו תופסים כ"לא טובים" . שיח רגשי פתוח הוא מתכון בריא למשפחה עם יסודות טובים ומיטיבים .

אז מה אפשר לעשות ?

להתחיל ולדבר רגשות עם הילד , אפילו להקדיש לזה זמן מיוחד ביום ולעשות זאת באופן קבוע ולא מלאכותי (הכוונה שגם ההורה משתף באופן אמיתי וכנה ) , אפשר לשבת יחד אחרי מקלחת ולפני השינה ולשוחח , או בארוחה משותפת , אפשר לשחק משחק שקוראים לו "כיף ולא כיף " ובו כל אחד מספר דבר כיף שקרה לו היה ודבר לא כיף , מתוך השיח הזה ניתן להתבונן על הרגשות , מה עולה , מה הילד מספר , מה הוא חווה , איך הוא מבין את הדברים . חשוב לא לתת עצות בזמן הזה ולהתמקד בלהקשיב ולתת את הבמה לחוויה של הילד , וגם ההורה משתף ונותן דוגמה לאיך הוא חווה דברים ואיך הוא מתמודד עם רגשות לא טובים שהם עולים או לאפשר לילדים לעלות הצעות איך הם היום מתמודדים או איך נכון להגיב , לדוג' : הורה יכול להגיד : "היום מישהו צעק עלי בעבודה ומאוד נעלבתי אבל אח"כ הבנתי שהוא היה עצבני וכעוס וזה לא ממש קשור אלי .." או " היום נורא שמחתי והתרגשתי לפגוש חבר שלא ראיתי שנים " כלומר בשיח כזה אנו מאפשרים גם לילדים לשתף , מאפשרים לעצמנו להקשיב ולהבין את עולמם הפנימי , איך הם חווים את הדברים וגם משתפים משלנו ומתפלאים לראות כמה זה מסקרן את הילדים , כמה הם לומדים ומקבלים דוג' מאיתנו , וזה בוודאי מעלה את הדימוי העצמי של הילד , מאפשר לו להרגיש בעל ערך , הילד מרגיש בוגר , ויכולת ההתבוננות עצמית שלו משתפרת וזה דבר שישרת אותו לכל החיים , וכמובן שישפר את בטחונו העצמי .