פחדים וחרדות אצל ילדים

פחדים וחרדות אצל ילדים

כל הילדים חווים במהלך התפתחותם פחדים , פחד הוא חלק מקשת הרגשות שאנו חווים כבני אדם והוא קיים כי להגן עלינו וכצורך הישרדותי בסיסי וגם טוב .

אם כן , יש לשים לב ולהבחין בין פחד טבעי שיכול גם לחלוף מעצמו לאחר תקופה מבלי שנעשה הרבה אלא רק ניתן לילד לבטא אותו ונהיה שם כדי להכיל , לבין פחד שהופך לחרדה או פחד שמתחיל לפגוע באיכות החיים של הילד ושלנו .

כיצד נדע כהורים מתי ילדינו מתמודדים עם פחדים טבעיים מבחינה התפתחותית ומתי הפחדים דורשים בירור וטיפול ?

כאשר הילד חווה פחד כזה או אחר זה לא בהכרח אומר שהוא זקוק לעזרה מקצועית , הרבה מן הפחדים שחווים ילדים בשלבים שונים של התפתחותם הם פחדים טבעיים אשר יעברו מעצמם בלי שנעשה הרבה , רק נאפשר לילד לבטא ונהיה שם כדי להכיל , לחבק ולתת תחושת הגנה . אך כאשר אנו שמים לב שהפחד הופך לסוג של חרדה או פחד שעובר גבול מסוים ואז ניתן לראות שהוא כבר מתחיל לפגוע באיכות חייו של הילד ושלנו , למשל : פחד שגורם לו להימנע מלעשות דברים מסוימים או להיצמד אלינו ההורים (כשזה לא בשלב ההתפתחותי המתאים ) או להיות חסר שקט , להתקשות בהירדמות , להימנע ממפגשים חברתיים , להתנהג בצורה תוקפנית , קשיים בריכוז ועוד .. כשהפחד לא עוזב תקופה ממשוכת ואנו מרגישים שהוא פוגע בתפקוד הילד בצורה כזו או אחרת או מקשה עלינו ההורים להתנהל מול הילד או אם היה אירוע חריג שהשפיע על הילד וגם לו להיות חרד (כגון : מוות במשפחה , גירושי הורים , מלחמה , מוות של בעל חיים וכו' ) אז כדאי לפנות לעזרה מקצועית .

פחדים התפתחותיים נפוצים

בכל גיל ובכל שלב התפתחותי ישנם פחדים אשר אופייניים לאותו שלב , אם נדע פחות או יותר לאפיין את השלב בו הילד נמצא ולקשר את הפחד לאותו שלב התפתחותי יהיה בידנו אומדן לדעת האם הפחד טבעי ובר חלוף . כשהפחד מתאים לשלב ההתפתחותי אין צורך לעשות איתו כלום מלבד תמיכה ומענה נפשי לילד , אך אם הפחד נסחב מעבר לשלב ההתפתחותי או מגיע בשלב שלא מתאים (למשל – ילד בן 10 עם חרדת פרידה מההורים) אז יהיה צורך לברר ולקבל עזרה בעת הצורך .

מלידה עד גיל שנה וחצי – פחד משינויים פתאומיים , רעשים , אור/חושך , פחד מזרים (שיא עוצמתו גיל 10-12 חודשים ) , החל משנה וחצי פחד מתופעות לא מוכרות ושינויים .

שנה וחצי עד שלוש – פחד מפרידה , פחד נטישה , פחד מדברים לא צפויים , חושך , תופעות לא ברורות כמו ברקים רעמים .

ארבע עד שש – פחדים דמיוניים (מפלצות , מכשפות , דמויות עמומות שרואים בחושך ) , פחד מתופעות לא ברורות כמו ברקים ורעמים , פחד שמישהו קרוב ימות , לקראת סוף התקופה מגיע גם פחד מגנבים ופריצות .

גיל שבע עד שמונה – בגיל הזה פחדים בעיקר סביב מוות , פחד למות או לאבד מישהו קרוב .

חרדות ילדים

חרדות אצל ילדים הן למעשה מצב רגשי שמאופיין בהרגשה של פחד בלי נשלט , החוזר במצבים מסוימים או מפני דבר כלשהו . למרות שחרדה היא דבר נפוץ בילדים , היא בדר"כ איננה תופסת משקל רב ואינה מטופלת , הורים רבים יסברו שהמצב יחלוף מעצמו ויגיעו לטיפול בדר"כ במצבים שהתפקוד של הילד מאוד מקשה על חייו וחיי הוריו .

חרדות ניתנת לטיפול בכל שלב , כמובן שככל שמגיעים במצבים פחות קיצוניים ניתן יותר להקל על הילד במהרה , פעמים רבות החרדות בכלל נובעות מקושי רגשי לא מבוטא (כעס , דחייה , פגיעות ) שנתקע אצל הילד ומתפרץ בדמות פחדים כאלה ואחרים , כמובן שבמקרים הללו טיפול רגשי מאוד יכול לסייע לילד , כיוון שבטיפול מתאפשר לעבד ולעבוד על חוויות פנימיות לא מילוליות שלעיתים הילד אינו יודע לבטא בדרך ישירה , הביטוי דרך חומרי יצירה ודרך משחק מאוד עוזר לפרוק , לבטא , לעבד את החוויות הבלי מודעות הללו , כמו כן ההורים יקבלו כלים דרך מה שעולה בחדר הטיפול כיצד לסייע לילד , איך לדבר איתו , מה מקשה עליו , מה מכעיס/פוגע בו , אלו דברים שלעיתים לנו ההורים נראים זניחים אך לכל ילד יש את הצרכים שלו ולפעמים שינוי קטן התנהגותי אצל ההורה יכול לחולל שינוי משמעותי בנפש הילד .

חרדה אצל ילדים מאופיינית לרוב במדדים פיזיולוגיים כגון : קצב לב מוגבר , קוצר נשימה , הזעה , הרגשת פחד בלתי נשלט , פעמים רבות החרדות יתבטאו בכאבי בטן / כאבי ראש , הפרעות שינה , התקפי בכי , פגיעה בתאבון וריכוז .

חרדות ילדים יותר נפוצות הן : חרדות נטישה וחרדה חברתית

ישנם מצבים שבהם הילד חווה חוויה לא נעימה שתגרום לו לפחד כל פעם שהוא ייפגש עם אותה סיטואציה , למשל : נביכה מבהילה של כלב יכולה לגרום לילד לפחד מכלבים , במצבים הללו טיפול ממקוד וקצר יכול לפתור את הבעיה , אם לא מטפלים הפחד הזה יכול ללוות לכל החיים .

מה לא כדאי לעשות בזמן שילד מפחד

1. ביטול הפחד - התעלמות מהפחד או הטפת מוסר המתבטא במשפטים כמו : אין לך ממה לפחד , זה הכל שטויות , תהיה גיבור , מפלצות יש רק באגדות , תפסיק לעשות הצגות וכו'

כאשר אנחנו מנסים לעזור לילד בעזרת ההיגיון (שכל) והוא נמצא בפחד אמיתי וחווה אותו באופן מוחשי , הוא מדבר בשפת הרגש , כאשר הורה מבטל את הרגש הזה הילד מרגיש לבד , שמזלזלים בו , לא מאמינים לו , ביטול הרגש מערער את האמון שלו בעצמו ובאחרים .

2. גוננות יתר – הורה אשר ינסה למנוע מהילד להיפגש עם מצבים שבהם הוא יחווה פחד , לא יצא איתו למקומות , יתן לו לישון יחד איתו במיטה , יתערב בסיטואציות חברתיות או ינסה להימנע מהם מראש . ההורה המגונן בעצם מרגיש שהילד כל כך פגיע שאם הוא לא ישמור עליו הילד לא יצליח להתמודד לבד . כהורים אנו תמיד רוצים להגן על ילדינו ולא רוצים שהם יחשו סבל כמובן אך ההורה המגונן יתר על המידה מוסיף הרבה מפחדים שלו או השלכות מחייו על הילד ומנסה לעטוף אותו בצורה מוגזמת מלחוות התמודדות , עמדה הורית זו מעבירה מסר לילד שהוא חלש ואינו מסוגל להתמודד עם הפחד , הילד הופך מן הסתם להיות תלוי בהורה שיעזור לו . ההורה המגונן מבטא חוסר אמון בחוסנו הנפשי של הילד מה שבעצם מגביר את החרדה של הילד . לעיתים תגובת ההורים והקושי שלהם לפחד של הילד עשוי לחזק את הפחד ואף להקצין אותו , הילד מפעיל את ההורים באמצעות הפחד , ותשומת הלב הרבה הניתנת סביב הנושא יוצרת תהליך שמסלים את הפחד ובאופן תת מודע מתחיל "לשרת" את הילד .

אז מה ניתן לעשות כדי להקל על פחדים וחרדות אצל הילדים

המטרה שלנו כהורים היא לעזור לילד לפתח יכולת לעזור לעצמו במצבים שבהם הוא פוחד / נרתע , ולכן אנו רוצים לאפשר לו להתמודד עם הפחד באופן הדרגתי כאשר אנו תומכים ומסייעים איפה שצריך אך מעודדים ומכוונים להתמודדות עצמית ולא למקום שמגונן יתר על המידה והופך את הילד לתלותי , כמובן שהכל תלוי גיל , בגיל גיל ההתמודדות והסיוע הניתן יהיה שונה , ככל שהילד גדול יותר אנו רוצים לפתח בו חוסן נפשי שיעזור לו להתמודד עם המציאות בצורה מיטיבה גם כשהורה לא נמצא לידו .

1. לתת מקום לרגש – כל רגש שהילד מרגיש זכותו להרגיש , קודם כל עלינו לקבל ולנסות להכיל את הרגש גם אם מבחינתו הוא מוגזם/לא מציאותי /תינוקי וכו' . לתת לרגש מקום לגיטימי , להימנע מעמדה מאשימה ולתת לילד נחמה – למשל : "אני מבינה שאתה מפחד , אני אהיה איתך עד שהפחד יעזוב ותרגיש בטוח " " הרעש הזה באמת מפחיד .." " זה באמת לא נעים שמישהו מרביץ .. מה אתה חושב שאפשר לעשות "

אפשר לדבר על עצמנו ולתת דרך זה לגיטימציה לרגש , למשל : "גם כשאני הייתי בגילך פחדתי ממפלצות .." " גם אני פוחדת לפעמים שאני שומעת רעש חזק ואז אני מרגיעה את עצמי שעוד מעט זה יעבור "

בעצם כל ביטוי ושיח ואפשרות לתת מקום לפחד או כל רגש לא נעים אחר כבר בונה אצל הילד מן מנגנון פנימי של קול מרגיע , ככל שנעשה את זה יותר ונוכל לתת לילד להיפגש עם מגוון רגשותיו ולא לברוח מהם כך נבנה אצלו מקום פנימי מיטיב שידע גם בבגרות ובמשך כל חייו לשאת / להרגיע /להכיל את רגשותיו עצמו , וזו מתנת חיים יקרה מפז .

2. התיידדות עם מושא הפחד – במנותק מהאירוע ולא בזמן שהילד נמצא בפחד , נזמין את הילד לדבר על מושא הפחד , להתיידד עם הדמות ממנה פוחד , לצאת למשחק דרך זה וכך למצוא דרכים שונות ומגוונות הלקוחות מעולם הדמיון שיכולות לעזור בהתמודדות , למשל : להשתמש בחרבות כדי להגן , אבקת קסמים , שומר מחוץ לחדר הילדים ..וכל העולה על דעתם העיקר להכניס קצת הומור ונרתום את הדמיון שמלבה את הפחד כדי לעזור בהתמודדות .

3. האנשה – אפשר לתת האנשה למושא הפחד ובכך נאפשר לילד לחוש אליו רגשות מאחרים מלבד פחד , למשל לשאול שאלות : איך המפלצת נראית ? מה היא אוהבת לאכול ? במה היא משחקת ? ממה היא מפחדת ? איך תעזור לה ? שאלות אלו מעוררות בילד רגשות אהדה וחמלה ויכולים להפחית מעוצמת הפחד .

4. יצירה – היצירה היא כלי מדהים כדי לחשוף ולהתמודד עם פחדים ורגשות בכלל , ילד שאוהב ליצור יכול לצייר את מושא הפחד , ליצור אותו בפלסטלינה או בדרכים שונות . גם כאשר לא ידוע מקור הפחד יצירה יכולה להקל על הילד כאשר הוא נכנס לתהליך יצירתי שבו ישנו פן תרפויטי , הרבה פעמים משחק עם מים יכול להיות מועיל , בצליל של המים ובמשחק עם המים יש משהו מרגיע .

5. פעילות גופנית – פעילות גופנית משפיעה לטובה על מצב הרוח , משחררת לעיתים אנרגיה בגוף ומאפשר הרפיה לאחר הפעילות .

6. מוסיקה ומגע – מוסיקה מרגיעה , חיבוק עוטף , מסג' מרגיע .

7. שימוש בספרים – קריאת ספרים העסקים בפחדים היא דרך מעולה ליצור הזדהות ולעבד חוויות , אפשר להיעזר בספרים או להמציא סיפורים משלכם הדומים למה שילדכם חווה או יוצרים אצלו אפשרות להזדהות מתוך ריחוק מסוים .

8. סבלנות – עלינו להבין שנדרשת סבלנות , לעיתים ההתמודדות של הילדים היא מנוף צמיחה גם עבורנו , ולכן אם ניצור תנאים טובים ונטפח יחסים יותר טובים בסבלנות והתמדה ניתן להתגבר על הפחדים .

9. ויתור על שליטה – יותר מדי שליטה על הילד יכולה ליצור עומס ומאבקי שליטה בבית מה שיכול להוביל גם לפחדים , ותרו קצת על השליטה , הנמיכו קצת ציפיות , דבר זה יכול קודם כל להקל עליכם ההורים וודאי להקל על הילדים .

לסיכום

פחדים אצל ילדים הם טבעיים ונמצאים באופן שונה בכל שלב התפתחותי , אנו ההורים נשים לב למצבים השונים ונבחר באופן הכי מתאים ומיטיב כתגובה ומענה לילד . ובמקרים שבהם נבחין שהילד מפחד יתר על המידה או מגיב באופן שלא תואם את גילו , נשים לב אם פחדים עוצרים אותו מדי , מקשים או פוגעים באיכות חייו ונהיה שם כדי לקחת את המושכות לידיים ולפנות לעזרה אם יש צורך .