לקויות למידה וקשיים חברתיים והקשר בניהם

לקויות למידה וקשיים חברתיים והקשר ביניהם

מהן לקיות למידה

לקויות למידה הן הפרעות נוירו התפתחותיות, שהסימנים הראשונים שלהן מופיעים כבר בגיל הגן, אך הן הופכות למשמעותיות בגיל בית הספר. הלקוחות המוכרות מתמקדות בתחומים ספציפיים, כגון: קריאה (דיסלקציה) כתיבה וכתיב (דיסגרפיה), חשבון בסיסי (דיסקלקוליה), וגם בתחומים כמו שפה זרה, קשב, זיכרון וכד'. לקויות הלמידה מתאפיינות בקשיים בלתי צפויים ביחס לגילו של הילד, להשכלתו, לרמתו האינטלקטואלית ולביצועיו בתחומי חיים אחרים.

הפרעות קשב וריכוז הן לא לקויות למידה לעתים קרובות ניתן למצוא שילוב של לקות למידה יחד עם הפרעת קשב וריכוז, אולם אלו הן שתי אבחנות נפרדות. הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה הפוגעת ביכולת הריכוז וההקשבה, ולעתים גם בתנועתיות, והיא מובילה לאי שקט ולנטייה להתנהגויות ותגובות פזיזות. ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מאופיינים בהתנהגות אימפולסיבית ויש להם קושי לווסת את התנועתיות שלהם. לא אחת הם מתישים את סביבתם, ומובילים ל רגשות שליליים וכעס. לעומתם, ילדים עם "תת פעילות", אפשר לקרוא להם "הילדים החולמניים", עלולים למצוא את עצמם בשולי החברה, משום שהם מתקשים ליזום קשרים ונוטים להתנתק מהסיטואציה החברתית. מחקרים מהתקופה האחרונים מראים, שלילדים אלה יש גם קשיים בסיסיים בתובנה חברתית, הדומים במידת מה לקשיים שחווים ילדים בספקטרום האוטיסטי. ילדים הסובלים משילוב של לקות למידה והפרעת קשב, מתקשים עוד יותר לייצר תקשורת חברתית טובה ויציבה

לקויות קריאה – דיסלקסיה לקות קריאה מתבטאת בקושי ברכישה תואמת-גיל של הקריאה, באיטיות בקריאה, בשיבושים ובקושי בהפקת משמעות מן הנקרא, וכן בשלבים אחרים בעתיד, בהתמודדות עם טקסטים ארוכים ובהבנתם.

מקצת לקויות הקריאה נגרמות בשל קשיים בתחום השפה, כגון קושי במודעות הפונולגית (מודעות ליחידות הצליליות הבסיסיות שמרכיבות את השפה), קושי בשיום וקושי בתחום מבנה המשפט. איחור ניכר וליקויים בהתפתחות השפה מנבאים, לעיתים, התפתחות דיסלקסיה.

קשיים אחרים בקריאה נגרמים בשל קושי בעיבוד המידע החזותי, כגון זיהוי הבדלים בכיוונים והבחנה בין צורות ועוד.

לקויות בכתיבה – דיסגרפיה לקיוות בכתיבה עלולות להתבטא בלחץ רב מדי או מועט מדי על כלי הכתיבה, באיטיות בכתיבה, בשגיאות כתיב רבות, בניסוח שגוי של משפטים, בהימנעות מכתיבה או בשימוש בתשובות קצרות, כדי להימנע מכתיבה מרובה. רמת התוכן שהתלמיד מבטא בכתיבה נמוכה, לעתים מזומנות, מרמת התוכן שהוא מביע בעל פה, בשל השקעת המאמצים בצד הטכני של הכתיבה והסחת הדעת מן התוכן.

במידה מסוימת קשיים אלו באים על רקע של קשיים במוטוריקה העדינה (כגון קושי באחיזת העיפרון), קשיים שפתיים (כגון קושי בהבחנה בין צלילי שפה וקושי בקישור בין צליל לאות), קשיים בתפיסה החזותית (כגון קושי בהבחנה בין אותיות) וקושי בתיאום בין העין ליד.

לקויות בחשבון – דיסקלקוליה לקויות אלו מתבטאות בקושי ברכישה תואמת-גיל של מיומנויות החשבון ובדרך כלל מתגלות כבר בגיל צעיר. הקשיים ניכרים בהבנת מושגים מרכזיים בחשבון ובקשיים בעשיית פעולות החשבון. אצל כמה מן התלמידים ניכר קושי בהבחנה הכמותית (כגון השוואה בין כמויות, יכולת אומדן) ובהבנה של רצף (כגון רצף של מספרים ורצף פעולות חשבוניות), וכן ניכרת בהם לקות שפה (כגון אי יכולת ללמוד מונחים מתמטיים או לתרגם בעיה מילולית לתרגיל).

יש ליקויים גם בתהליכי עיבוד אחרים העלולים לפגוע בלמידה לסוגיה, כגון הפרעות בקשב ובריכוז, הפרעות בהתפתחות השפה (דיספזיה), קשיים בסוגי הזיכרון, קשיים במוטוריקה העדינה והגסה וקשיים במיומנויות החברתיות.

מהו היקף התופעה? להערכת המומחים כ-10% מכלל האוכלוסייה מתמודדים עם לקות למידה כלשהי. ילדים ובוגרים אלה יכולים ללמוד ולהשתלב במסגרת החינוך הרגיל, תוך קבלת סיוע מתאים. כ-2% מהם זקוקים למסגרת החינוך המיוחד.

קשיים חברתיים ובין אישיים כתוצאה מלקות למידה

ילדים בעלי לקויות למידה עלולים לחוש בפער ביכולתם לתפקד בלימודים כמו יתר בני גילם, כבר בשנים הראשונות בבית הספר. כתוצאה מכך הם מאבדים את הביטחון העצמי ואת מקומם בתוך קבוצת "השווים". כשם שהם מתקשים בתחומי הלימוד, כך הם מתקשים "ללמוד" התנהגויות חברתיות נכונות. חלקם מגלים קשיים בהבנת המסרים המילוליים, שחיוניים לניהול דו- שיח וליצירת קשר עם ילדים אחרים.

קושי חברתי בא לידי ביטוי ביכולת לקויה ליצור תקשורת ראשונית עם בני קבוצת הגיל, או עם אחרים, ובקושי לשמר את הקשר חברתי לאורך זמן.

יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם של בעיה בתפקוד החברתי או הלימודי, כדי להתאים לילד את הטיפול הנכון ולהדריך את ההורים. ככל שהקושי או הלקות מטופלים בגיל צעיר יותר - גדל הסיכוי להביא להטבה ולשיפור משמעותי.

במה ההורים יכולים לעזור לילד שאובחן כלקוי למידה? ילדכם זקוק לאהבה, להבנה, לתמיכה ולהדרכה כמו כל ילד אחר ובמשך כל שלבי ההתפתחות שלו, אך בייחוד לאחר קבלת תוצאות האבחון שהגדיר אותו "לקוי למידה".

כיצד יכולים אתם, הוריו, לעזור לו ברגע הזה? להלן יועלו כמה הצעות:

זכרו כי מרבית לקויי הלמידה הם בעלי אינטיליגנציה תקינה ואף למעלה מזה. רבים מהם מגיעים ללימודים גבוהים באוניברסיטאות, במכללות וכולי. כמו כן הם עשויים, ככל ילד אחר, להצטיין בתחומים כמו מוסיקה, אמנות וספורט ותחומים יצירתיים אחרים.

חשוב לזהות ולפתח את יכולותיו ולעודד את מאמציו, הן בתחומי הלמידה העיוניים והן בתחומים אחרים שהוא מתעניין בהם.

רכשו ידע עדכני בדבר טבעם של ליקויי המידה, גורמיהם והטיפול בהם באמצעות ספרים, סרטי וידאו, אתרים באינטרנט, שיחות עם מומחים וכולי).

ודאו שאתם מבינים היטב את תוצאות האבחונים שנעשו לילדכם ואת משמעויותיהן האפשריות והתייעצו בדבר הטיפולים המתאימים לו. אל תחששו לשאול שאלות.

דברו עם ילדכם על מהות ליקויי הלמידה, על גורמיהם ועל משמעות החיים עם ליקויי למידה. הסבירו לו את ממצאי האבחון בשפה המובנת לו. תמכו בו ועזרו לו להבין את עצמו בדרך שאינה כרוכה בשיפוט שלילי. התמקדו בכישוריו ובכוחותיו. ספרו לו על דרכים להסתדר עם ליקויי הלמידה בבית ובבית הספר. עודדו אותו לבקש עזרה כשהוא מרגיש שהוא זקוק לה.

עזרו לילדכם להשתתף השתתפות פעילה בפעילויות חברתיות ולשפר את מיומנויותיו בתחום זה: כמה מהילדים הסובלים מליקויי למידה מתקשים לבנות חברויות ולשמור עליהן. תשומת לב חיובית, הפחתת עימותים וכללים ברורים ועקביים בבית הם חלק מהעקרונות שיסייעו לילדכם להצטייד בכלים שיעזרו לו לנהל חיים חברותיים מספקים במשפחה ובמסגרות אחרות.

עמדו בקשר שוטף עם צוות החינוך בבית הספר שילדכם לומד בו: שתפו את צוות בית הספר בתוצאות האבחון והיו מעורבים בשלבי הטיפול בילדכם. שיתוף הפעולה עם בית הספר חיוני להצלחת הטיפול בילד.

התייחסו ללימודים בפרופורציה הנכונה: הכירו בחשיבות הלימודים, אך אל תכבידו על ילדכם בלחצים מיותרים, כגון לחץ מתמיד להשלים שיעורי בית. הקשר ביניכם חשוב יותר.

גידול ילד עם ליקויי למידה עלול לתבוע מכם השקעה נפשית רבה. דאגו לחדש את כוחותיכם, הקצו זמן גם לעצמכם, לבן זוגכם ולחבריכם.

כיצד טיפול רגשי יכול לסייע לילד עם לקות למידה

טיפול רגשי בראש ובראשונה מאפשר לילד להימצא במקום שבו הוא חווה את עצמו ללא כל שיפוט , ללא כל דרישה , ללא כל מאמץ . ילדים חווים המון לחץ ודרישה מצד הסביבה , ילדים בעלי לקויות למידה יחושו את הלחץ הזה באופן יותר מאסיבי מאחר שישנו קושי מצדם לעמוד בדרישות הסביבה הלימודית , לחץ זה יכול להמשך גם בבית מצד ההורים שרוצים כמובן בטובת הילדים אך יוצרים לחץ על הילד במקום שהוא מרגיש שהוא אינו מסוגל לעמוד בדרישות . מצב זה יכול לגרום למצב שבו הילד ייסגר , יאבד בטחון , יתנגד לכל מה ומי שקשור לסביבה לימודית ודבר זה עלול לגרור מן כדור שלג של החמרת המצב ואי רצון מצד הילד לשיתוף פעולה כלשהו , כמובן שזה דבר שעלול לגרום לפגיעה בביטחון העצמי והדימוי העצמי של הילד . בחדר הטיפול ניתנת ההזדמנות לילד להביא את עצמו כמו שהוא , לבטא מה שמפריע לו , לפרוק חלקים רגשיים לא מודעים שמודחקים ביום יום ובד בבד לפגוש את החוזקות שלו ומה עושה לו טוב , הטיפול הרגשי מאפשר לילד בעצם לפגוש את עצמו , את החלקים אשר מקשים עליו ואת החלקים אשר יכולים לעזור לו וכל זה בסביבה בטוחה ומאפשרת . ילד שיש לו קשר יותר טוב עם עצמו ולא מנותק מרגשותיו ולומד להכיר אותם יכול ללמוד גם יותר לווסת , ללמוד דרכים מיטיבים איך לעזור לעצמו בסיטואציות השונות של החיים ובעיקר לחזק את דימוי העצמי ובטחונו העצמי שעלול להיפגע כתוצאה מחוויית כישלונות מרובים בתחום הלמידה .