מיומנויות חברתיות אצל ילדים

מיומנויות חברתיות אצל ילדים

בתור הורים אחד הדברים שהכי חשובים לנו זה שלילדים יהיו חברים , שיאהבו אותם בגן , בביה"ס , שירגישו רצויים במסגרות שאליהם הם שייכים ושתהיה להם היכולת לפתח קשרים חברתיים מיטיבים.

מאוד מכאיב לשמוע ילדך חוזר מהגן או מביה"ס ומתלונן : "אף אחד לא רוצה לשחק איתי " , " לא רוצה ללכת לביה"ס כל הזמן מציקים לי " או לחילופין לקבל טלפון מהגננת/מורה שהילד שוב הרביץ /התפרע או הסתובב כל היום לבד .

כישורים חברתיים או מיומנויות חברתיות הם היכולת לזהות את הרגשות שלי , לזהות את הרגשות של האחר , ליזום אינטראקציה ולהיענות לה באופן יעיל , להבין מסרים מילוליים ובלתי מילוליים ולהיות מסוגל להשתלב במערכות חברתיות בעלות חוקים וכללים .

חשיבות של רכישת מיומנויות חברתיות

החלק החברתי עבור ילדים מהווה גורם מאוד חשוב בהתפתחות שלהם . הדימוי העצמי נבנה ונשען על מה שהילד קלוט מסביבתו : מהמשפחה , חברים , קבוצת השווים לו . ילד שמרגיש דחוי , לא רצוי או לא מסוגל להשתלב חברתית יסבול ככל הנראה מהערכה עצמית נמוכה , ילד זה יכול לסבול מבדידות חברתית , ממצוקה רגשית , שתקשה עליו לעיתים להתפנות להשגת משימות התפתחותיות נוספות כמו החלק הלימודי .

תחושת כישלון בתחום החברתי עלולה להשפיע גם בחייו הבוגרים של הילד , ולהקשות עליו להסתגל למסגרות שונות , לפתח קשרים בינאישיים , ולהתמזג בחברה בכלל . אם כן חשוב לזהות קושי במיומנות חברתית אצל ילדים ולעזור להם לרכוש את הכלים שחסרים להם כדי להשתלב בחברה , ככל שנאתר את הקושי מוקדם יותר ונפנה לגורמים הרלוונטיים (גננת, מורה , יועצת ביה"ס , גורם מקצועי ) ניתן יהיה לסייע לילד ולא להחריף את המצב .

קשיים במיומנות חברתית

קיימים שני סוגים עיקריים של קשיים חברתיים :

• קושי ליצור קשר עם קבוצת השווים : הקושי יכול לבוא לידי ביטוי ברצף שבין הימנעות לתוקפנות .

• קושי בהבנה של הסיטואציה החברתית

מה הם הגורמים לקשיים חברתיים ?

קשיים של הילד

ישנם ילדים שחסרים להם מיומנות חברתית בסיסית , לעיתים הם יגשו לילדים באופן לא יעיל או שהיוזמה תהיה מועטה , הדבר יכול לנבוע מכמה סיבות :

• ילדים בעלי קושי לקרוא את המסרים והסיטואציה החברתית – ילדים אלו יתחצפו למבוגרים , יתקרבו בצורה לא נכונה לילדים אחרים , יתנהגו בצורה לא מקובלת למרות שיעירו להם ויגרמו לעצמם ולסביבה להיקלע למצבים מביכים

• ילדים הסובלים מקשיים שפתיים – ילדים אלו יתקשו להביע את תחושותיהם ורצונם , יתקשו בהבנה של הוראות בסיטואציה של משחק , לעיתים יעדיפו להימנע מדיבור ועל כן יחוו כילדים סגורים וביישנים .

• ילדים הסובלים מקשיים מוטוריים – ילדים אלה יתמודדו עם קושי במרחב הפיזי , יתקשו לשחק משחקי ספורט או משחקים בהם נדרשת התארגנות יעילה ומהירה , החוויה משפיעה על תחושת הצלחה וכישלון .

• קשיי קשב וריכוז – ילדים אלו לעיתים מאופיינים בהתנהגות אימפולסיבית המעוררת רגשות שליליים וכעס מהסביבה . חווים קושי לווסת את התנועתיות שלהם או לחילופין ילדים עם "תת פעילות" הנחווים כילדים חולמים יכולים למצוא את עצמם מחוץ לסיטואציות חברתיות .

• ילדים הסובלים מחוסר ויסות רגשי – יכולים לפרש כל מגע כמשהו מאיים וכואב ועלול להגיב בתוקפנות או להימנע מקרבה . ילד הסובל מתת רגישות עלול לגעת באחרים באופן מכאיב או לחפש מגע בסיטואציות לא תואמות , לא להיות מודע לסכנות שעלולות להתרחש בעקבות חיפש מתמיד של גרייה .

קשיים הקשורים לאינטראקציה במשפחה ומחוצה לה :

ההורים מהווים מודל עבור הילדים. הילדים צופים על התנהגות ההורים ולומדים מהם: הם חווים כיצד ההורה שלהם יוצר קשרים, האם יש להורים חברים, או שהמעגל החברתי שלהם מצומצם. האם כשההורים נמצאים בחברה קולם נשמע או שהם נמצאים בצד? מה קורה כשאמא שלי כועסת, נעלבת, האם מגיבה בתוקפנות? נמנעת מלומר את תחושותיה? מה קורה כשעוקפים את אבא בתור? האם הוא יעיר בכעס, באגרסיביות, בנימוס, האם יוותר ולא יאמר כלום? האם ההורים סובלים מחרדה חברתית ועל כן יהיה להם קושי לשחרר את הילד ולסמוך עליו כי יסתדר בחברה. איזה מסר הם מעבירים לו האם סומכים על כוחותיו או מתערבים ללא הרף בענייניו החברתיים ובכך מעבירים לו מסר לא מילולי כי בלעדיהם לא יוכל להסתדר?

מדוע כדאי לטפל ?

יש חשיבות רבה להתערבות טיפולית בשלב מוקדם, המאפשרת מניעה של הבעיה לאורך זמן. הקניית מיומנויות בגיל שיצירת השינוי קלה יותר, תגביר את הסיכוי לשיפור בתפקוד החברתי של הילדים בשלב מאוחר יותר.

כיצד מסייע הטיפול הרגשי?

בתוך המרחב הטיפולי הבטוח, המאפשר והתומך –

· נזהה את היכולות והקשיים.

· נעבד באופן הדרגתי את הרגשות העולים ודרכי ההתמודדות איתם.

· נדמה מסגרות חברתיות בתנאים מוגנים, במסגרת פרטנית ו/או קבוצתית .

· נתייחס להתנהגויות ולתגובות המהוות מכשול מחוץ לחדר, עד לקידום תפקוד הילד במרחב החברתי והמשפחתי.

ולבסוף, מעקב , תמיכה וליווי הילד והמשפחה, בהתאם לצורך, בהתמודדות עם הקשיים וחיזוק הכישורים הנרכשים .

כיצד לעודד פיתוח של מיומנויות חברתיות

1. עודדו את הילד להזמין ילדים מהגן או מהכיתה, כאשר הילד יתנהג בצורה חברותית תנו לו חיזוקים חיוביים. כמו כן, אל תמלאו את לוח הזמנים של הילד בחוגים שאינם מפגישים אותו עם ילדים אחרים משום שהם לא יפתחו את כישוריו החברתיים ולא ישאירו לו זמן להיפגש עם בני גילו. מומלץ ביותר לרשום את הילד לחוגים שמפגישים אותו עם בני גילו ושמים דגש על שיתוף פעולה, פיתוח כושר מנהיגות, התמודדות עם כישלונות, יכולת עבודה בקבוצה וכו'.

2. הסבירו לילד מדוע חשוב להיות סבלני ואיך מתנהגים בסבלנות – למדו אותו להמתין לתורו במשחק, לחכות עד שאחיו יסיים להתקלח, להפסיד בכבוד, לקום מהכיסא כאשר אדם מבוגר עולה לאוטובוס, לא לדחוף וכו'.

3. במידה והילד רב עם ילד אחר והריב אינו מהווה סכנה אל תתערבו ואל תשפטו. הריבים הם חלק חשוב בקשרים חברתיים, דרכם לומד הילד מהי התנהגות טובה ומהי התנהגות רעה, מבין שמותר לכעוס ואפשר וכדאי לסלוח.

4. חוש הומור הינו מצרך חשוב שתורם רבות במישור החברתי. עודדו את הילד לפתח חוש הומור – צחקו מבדיחותיו, ספרו בדיחות בעצמכם ושאבו השראה מסרטים וסרטונים מצחיקים, סדרות וחוברות קומיקס מצחיקות וכו'.

5. אל תלחצו על הילד לקיים קשרים עם חברים. התנהגות כזו תגרום לילד לחוש מועקה בסביבת אנשים ולהימנע ממפגשים חברתיים.

6. העניקו דוגמה אישית – נהגו בשיתוף פעולה בבית, עזרו זה לזה, הקשיבו זה לזה, אל תנהגו באגרסיביות, היפגשו עם חברים וקרובי משפחה יחד עם הילד ושדרו לו שנעים לבלות עם אנשים.