כל אדם במהלך חייו יחווה קשת של רגשות בהתמודדות עם מצבים שונים בחייו. במהלך ההתבגרות הטבעית, כל ילד יחווה קושי כזה או אחר במצבים שונים. זהו תהליך טבעי שכל אדם עובר בחייו כחלק מתהליך ההתבגרות. המונח קושי רגשי אצל ילדים יכול להעלות סימני שאלה ואף חששות, אצלנו ההורים.

אצל ילדים הקושי הרגשי בדר"כ מתבטא דרך התנהגות. בגלל שילדים נוטים לא לשתף במצוקות שלהם בדרך מילולית הם יבטאו אותה בדרך התנהגותית או לעיתים גם פיזיולוגית. ההתנהגות יכולה להופיע בכל מיני צורות , כל גיל מבטא רגשות בדרכי התנהגות שונות .לדוג' יש ילדים שיהיו עצבניים וחסרי מנוחה , אחרים יסתגרו , חלק יאבדו מוטיבציה ללמידה , חלק יפריעו יותר בביהס או בגן , אחרים ישנו הרגלי אכילה , יש שיפחדו לישון לבד וכו' ..

אתחיל ואומר שאין ממה לחשוש. התפקיד שלנו כהורים הוא להיות קשובים לצורכי הילד ולזהות האם הוא זקוק לעזרה כדי לצלוח את המשוכה שעומדת לפניו. לא כדאי תמיד לחכות שהבעיה תחלוף מעצמה כי לעיתים עלול להיווצר קושי יותר משמעותי בהיעדר כלים שיעזרו לילד ולהורים .

מרבית ההורים פונים לטיפול רגשי על רקע קשיים רגשיים של ילדיהם שמתבטאים ב: חוסר ביטחון עצמי, חרדות, אי רצון לישון לבד במיטה או קושי להירדם, קשיי פרידה מההורים (בגן או כשההורים נוסעים לסופשבוע קצר לבד), הימנעות ממפגשים חברתיים, פגיעה בתפקוד בגן או בבית הספר (ירידה בציונים, חוסר עניין), הצטמצמות והסתגרות, חוסר שקט, עצבנות , התקפי זעם ועוד.. קושי ממשי, חשוב לציין, שבגינו כדאי לפנות לעזרה הוא קושי שמתמשך על פני תקופת זמן ושלא חולף מעצמו באופן טבעי. אם קורה שילד פעם או פעמיים סירב לישון לבד בחדר, זה לא מיד אומר שיש לו בעיה. אבל אם ההתנהגות הלא שגרתית הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב, ואם אתם רואים שהיא מקשה עליו ועליכם להתנהל בחיי היומיום, רצוי לפנות לייעוץ.